בית המשפט המחוזי קבע בפסק דין חלקי כי המבטחת דחתה שלא כדין תביעה בגין נזקי שריפה / מאת עו"ד ג'ון גבע

עו"ד ג'ון גבע

בבית משפט המחוזי בירושלים נדונה תביעתם של 1. הצעד השלישי בע"מ 2. אבסולוט חנויות הנעלה (2003) בע"מ 3. הרצל סבג ("התובעים"), שיוצגו על-ידי עו"ד אלישע אטיאס ואח' ממשרד עורכי הדין אטיאס, נווה, זיו, נגד הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ("הפניקס"), שיוצגה על-ידי עו"ד מור חן ואח' ממשרד עורכי הדין תגר. פסק הדין החלקי ניתן בפברואר 2017, בהיעדר הצדדים, מפי הנשיא, השופט אהרון פרקש.

עובדות המקרה: באחד הימים פרצה שריפה במחסן בית העסק של התובעים שכילתה את תכולתו ("האירוע"). הפניקס סירבה להכיר בחבותה על פי פוליסת הביטוח וסירבה לשלם תגמולים, מאחר שלטענתה נגרמה השריפה בשל הצתה של מי מהתובעים או שלוחם. לטענת התובעים, אי תשלום תגמולי הביטוח הביא לקריסת העסק, ובתביעה זו הם תובעים את נזקיהם בסך של כ-8.2 מיליון שקל. לטענת התובעים, ההלכה הפסוקה אינה מכירה בהתניית הכיסוי הביטוחי באמצעי מיגון תקינים, אלא על הפניקס להוכיח, כי לא הייתה מתקשרת בחוזה הביטוח, אף בעבור דמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידעה את המצב לאשורו וכי כך הייתה נוהגת כל מבטחת סבירה אחרת.

נטען, כי התובעים לא הסתירו כל מידע מהותי בנוגע לכיסוי הביטוחי, כגרסת הפניקס. בנוסף נטען, כי אף אם הפניקס הייתה מוכיחה זאת, היא לא הוכיחה שאי מסירת המידע נבעה מתוך כוונת מרמה וכי אם היה נמסר לה הייתה מסרבת היא וכל מבטחת אחרת להתקשר בפוליסה.

שריפה במפעל, אילוסטרציה

חדשות נוספות באתר:

• פוליסת השתלות מצילת חיים / מאת עו"ד שלמה ברמץ

• בכירי ענף הביטוח, פוליטיקאים ורגולטורים צפויים להשתתף בכנס ביטוח חיים ופנסיוני באילת

הפניקס טענה, כי מדובר בהצתה מכוונת, שהתובעים היו מעורבים בה בשל העובדה שעסקיהם היו שרויים בהפסדים כבדים. לטענתה, לו היה ידוע לה כי התובעים אינם מתכוונים לקיים את תנאי המיגון, היא לא הייתה, כמו כל מבטחת סבירה, מתקשרת בחוזה ביטוח – אף לא בפרמיה גבוהה יותר.

השאלות במחלוקת: האם אירוע השריפה נגרם כתוצאה מהצתה מכוונת? בהנחה שמדובר בהצתה – האם הוכח שהתובעים היו מעורבים בה? האם לתובעים היה מניע להצית את המחסן? בהנחה שכן, האם קיומו של מניע הוא תנאי מספיק להוכחת מעורבותם של התובעים בהצתה? בהנחה שחלה חבות על הפניקס, האם היא פטורה מהחבות, בין משום שהתובעים הסתירו מידע מהותי בעת עריכת חוזה הביטוח ובין משום שהפרו את תנאי המיגון על פיו?

פסק הדין: סעיף 26 לחוק חוזה ביטוח קובע: "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו". על פי ההלכה הפסוקה, מקום בו עולה טענה, שהמבוטח גרם במתכוון לקרות מקרה הביטוח, על המבוטח להוכיח תחילה את התרחשות האירוע המוגדר, במקרה זה את התרחשות השריפה, על בסיס נתונים עובדתיים. לאחר מכן על המבטח להוכיח התקיימותו של חריג לפוליסה, כגון גרימה במכוון של האירוע הביטוחי על ידי המבוטח. בהקשר של פוליסת ביטוח אש נאמר: "אף ב'מקרה ביטוח' על פי פוליסת ביטוח אש, בדומה לביטוח 'כל הסיכונים', הגורם לסיכון הוא סתמי. 'מקרה הביטוח' יכול להיות תוצאה של סיבות רבות ומגוונות, אש יכולה לפרוץ בדרכים שונות… באופן טבעי, כתוצאה מתנאים סביבתיים… במזיד, בהצתה מכוונת. כמו בביטוח כל הסיכונים, די לו לכן למבוטח (בהיעדר הוראה אחרת בפוליסה, וכזו אין בענייננו), להוכיח שפרצה אש. הוא אינו חייב להוכיח איך ומדוע פרצה. לא עליו הנטל לשלול, שאז נגרמה במתכוון על ידיו או בקנוניה עמו, אלא על המבטח להוכיח, על פי מאזן ההסתברות, שכך נגרמה. אם בתום העדויות כפות המאזניים נשארו שוות והמקרה מתיישב במידה שווה עם שריפה מקרית כמו עם הצתה, כי אז יזכה המבוטח".

לאחר סקירת הראיות וחוות דעת המומחים, קבע המחוזי, שהפניקס לא הוכיחה הצתה וכי אין ממש בטענתה שהתובעים רצו לחסל את החברות עקב הפסדים כלכליים. גם אילו היה מדובר בהצתה, לא הוכח כי לתובעים היה אינטרס להצית את המחסן, וגם במקרה זה הייתה הפניקס מחויבת בתגמולי הביטוח.

בעניין טענת הפניקס בדבר הסתר מידע מהותי נקבע, כי הפניקס לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הראתה שכל מבטח סביר אחר לא היה נקשר בחוזה הביטוח. המבוטחים, מבחינתם, פעלו כמבוטח סביר לכל דבר ועניין, הפעילו בעלי מקצוע לטפל בדרישות הפניקס לגבי מיגוני האש ומערכת גילוי האש.

בית המשפט המחוזי דחה את טענת הפניקס, כי לא ניתן לקשור בין האירוע לנזקים התוצאתיים העקיפים שנגרמו ממנו. הודגש, כי המשפט הישראלי הכיר באפשרות לפסוק למבוטח פיצויים בגין נזקים תוצאתיים שנגרמו לו עקב עיכוב בתשלום תגמולי הביטוח והכלל הרצוי הוא שמבטחת המעכבת תשלום תגמולים שלא כדין צריכה לצפות שלמבוטח ייגרם נזק כתוצאה מכך. אילו היו משולמים התגמולים במועד, הרי שהיה באפשרות התובעים להמשיך ולהתנהל באופן שוטף ולהחזיר את הלוואותיהם השוטפות. דבר זה היה מונע את קריסת העסק.

לסיכום: בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע, כי הפניקס תשלם לתובעים את התשלומים שנפסקו להם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, לאחר קבלת השלמה של המומחה לחוות דעתו, סכום של כ- 4.6 מיליון שקל. הפניקס תישא בהוצאות התובעים, לרבות בגין חוות דעת המומחים מטעמם וכל העדים. פסיקת שכר הטרחה תיעשה בפסק הדין המשלים לאחר קבלת השערוך על ידי רואה חשבון.  יצוין כי מדובר בפסק דין חלקי.