הצעה לתיקון חוק חוזה הביטוח מטעם משרדי האוצר והמשפטים: הממונה  יוסמך להטיל עיצום על מבטח שלא שילם את תגמולי הביטוח

הצעה לתיקון חוק חוזה הביטוח מטעם משרדי האוצר והמשפטים: הממונה יוסמך להטיל עיצום על מבטח שלא שילם את תגמולי הביטוח

במטרה לאפשר הטלת סנקציה מנהלית על מבטח שאינו מקיים את חובותיו לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח במועדים ובסכומים הנדרשים, מוצע לקבוע חיוב מפורש בעניין. בתזכיר החוק מובהר כי קביעת חובה מפורשת כמוצע, אינה מייצרת חובה משפטית חדשה על מבטח אלא שהיא נדרשת בעיקר על מנת לאפשר להרחיב את סמכות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון להטיל עיצום כספי

תזכיר חוק שפרסמו היום משרדי האוצר והמשפטים נועד להלחם בתופעה במסגרתה חברות הביטוח לא משלמות למבוטחים את תגמולי הביטוח. בדברי ההסבר לחוק נאמר כי במטרה לאפשר הטלת סנקציה מנהלית על מבטח שאינו מקיים את חובותיו לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח במועדים ובסכומים הנדרשים, מוצע לקבוע חיוב מפורש בעניין. בתזכיר החוק מובהר כי קביעת חובה מפורשת כמוצע, אינה מייצרת חובה משפטית חדשה על מבטח אלא שהיא נדרשת בעיקר על מנת לאפשר להרחיב את סמכות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון להטיל עיצום כספי על מבטח שלא שילם את תגמולי הביטוח לפי הוראות הדין, בהתקיים התנאים והנסיבות המפורטות בסעיף המוצע.

בתזכיר החוק נאמר כי "ישנם מקרים שמבטחים אינם משלמים או משלמים בחסר, או שלא במועד את תגמולי הביטוח למבוטחים, למרות שקרה מקרה הביטוח ובהתאם לחוזה הביטוח, המבוטח זכאי
להם. במקרים אלו מבוטחים נאלצים להגיש תביעה לבימ"ש על מנת לעמוד על זכותם ולעיתים, במיוחד לאור פערי הכוחות אל מול המבטח, הם בוחרים לוותר על זכותם או נאלצים להתפשר על מנת להימנע מההוצאות והטרחה הכרוכים, מטבע הדברים, בהגשת תביעה לבית המשפט.
"משכך, על מנת על מנת להרתיע את המבטחים מפני הפרת חבותם ולצמצם את המקרים שבהם מבטחים אינם משלמים שלא בצדק את תגמולי הביטוח או שאינם משלמים את תגמולי הביטוח בסכום או במועד כנדרש בחוק, מוצע להסמיך את הממונה להטיל עיצום כספי במקרים המתאימים.
1. מוצע לקבוע באופן מפורש את החובה המרכזית של מבטח לשלם למבוטח או למוטב אם נקבע, את תגמולי הביטוח בקרות מקרה הביטוח. את תגמולי הביטוח יש לשלם בהתאם לקבוע בחוזה עם המבוטח וכן בהתאם להוראות חוק חוזה הביטוח. כך למשל, בהתאם לקבוע בסעיף 28 לחוק חוזה ביטוח, על מבטח לשלם את תגמולי הביטוח בתוספת הפרשי הצמדה. עיגון חובה זאת של המבטח איננה יוצרת חובה משפטית חדשה אלא מעגנת בחוק את המצב המשפטי הקיים, באופן מפורש.
2. עוד מוצע לעגן במפורש את הפרקטיקה הנוהגת בענפי הביטוח השונים ולקבוע כי תגמולי הביטוח יכול שישולמו באופנים שונים- בשווי או בעין, בתשלום חד פעמי או בתשלום עיתי. בנוסף, מוצע לקבוע במפורש שתגמולי הביטוח יחושבו בהתאם לאחד משני עקרונות: עקרון השיפוי ועקרון הפיצוי. לפי עיקרון השיפוי, המבוטח או המוטב זכאים לשיפוי עבור ההפסד שנגרם להם בפועל. בכך תגמולי הביטוח ישיבו את המבוטח או המוטב למצב שהיה בו ערב מקרה הביטוח. עיקרון השיפוי נפוץ בביטוחי רכוש ומעוגן כבר כיום בסעיף 55 לחוק. העיקרון האחר לחישוב תגמולי הביטוח, הוא עיקרון ה"פיצוי" שקובע כי תגמולי הביטוח יחושבו בהתאם לסכום שנקבע מראש בידי הצדדים.
נמצא כי יש טעם לעגן עקרונות אלו בחלק הכללי של החוק מכיוון שהם עשויים להיות רלוונטיים בענפי ביטוח נוספים.
3: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מעניק לממונה על שוק ההון סמכות להטיל על המפוקחים, עיצום כספי, זאת לצד אמצעי אכיפה אחרים הנתונים לו. מוצע להקנות לממונה סמכות להטיל עיצום כספי על מבטח שלא
שילם את תגמולי הביטוח (בכלל או בסכום פחות מזה שהחוזה מחייב) או באופן שאינו תואם את הוראות סעיף 28 לחוק וכן להקנות לו סמכות להטיל עיצומים כספיים על מבטח שלא שילם את תגמולי הביטוח במועד הנדרש לכך בחוק. גובה העיצום יהיה בגובה המנוי בתוספת הרביעית לעניין הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת הרביעית (150 עד 200 אלף שקל) בהתאם להיקף הנכסים המנוהלים בידי המבטח.

בתזכיר החוק נאמר כי לעיתים מבטח נמנע מלשלם למבוטח מכיוון שהוא סבור בתום-לב שהמקרה אינו מהווה מקרה ביטוח שיש לשלם בגינו את תגמולי הביטוח. ככלל, מקרים מעין אלו ראוי שיתבררו בבתי המשפט ככל מחלוקת אזרחית. לכן, מוצע כי על מנת להטיל עיצום כספי במקרים אלה, הממונה יידרש לברר את תלונת המבוטח בהתאם לסמכויותיו לפי סעיפים 60-62 ו- 65 לחוק חוזה ביטוח, בכדי לוודא טרם הטלת העיצום כי אי-תשלום תגמולי
הביטוח לא היה מוצדק בנסיבות העניין.



כתיבת תגובה