העתירה לבג"ץ נגד הרשות: שיחת פוליסה עם עו"ד יניב מאיר, היועץ המקצועי של לשכת סוכני הביטוח – התערבות הרגולטור צריכה להיעשות במידתיות, הממונה אינו מוסמך לקבוע הסדרים ראשוניים
האם רואה חשבון, עורך דין, בנקאי, אדריכל ועוד מגוון רחב של בעלי עיסוקים המעניקים שירות ומוצרים ללקוחותיהם בני 67 מעלה מחוייבים בהוראות רגולטורית להפנות את האדם שלפניהם להתייעץ עם גורם שלישי טרם קבלת החלטה?
"נחליף את צמד המילים 'אזרח ותיק' בצמד המילים 'כהה עור' – ככל והוראותיה של הרשות להורות לבעל רישיון להפנות את מי שמוצע לו להצטרף לביטוח להתייעץ עם גורם שלישי 'רק בגלל שהוא בעל צבע עור כהה' – האם גם אז היינו מתבקשים להתעלם מאותה אפליה? אין כל שוני בין המקרים המתוארים – זו גזענות וזו גילנות ובשתיהן קיימת פגיעה מהותית בכבודו של אדם".
כך אומר, בשיחה עם פוליסה, עו"ד יניב מאיר, היועץ המקצועי של לשכת סוכני הביטוח. יום לאחר הגשת העתירה לבג"ץ נגד רשות שוק ההון בעניין ההוראות המגבילות שיווק ביטוח לאזרחים ותיקים בני 67 ומעלה, אומר יניב: "ההסדרים שבחוזר מרחיקי לכת והממונה על הרשות, בכל הכבוד, אינו מוסמך לקבוע הסדרים ראשוניים שזהו עקרון יסוד במשטרנו החוקתי.
העובדות מלמדות שלא פעם קשישים הולכו שולל ורכשו ביטוחים מעבר לכפי יכולתם (תופעה שגם מתרחשת בעולמות צרכניים אחרים). האם אין מקום להתערבות של הרגולטור להגנתם?
מאיר: ראשית, אני לא בטוח שאלו הן העובדות. ככל ויש חשש שאלו העובדות חשוב לחשוף אותן וחשוב עוד יותר לטפל בהן מול גורמים הפועלים להוליך שולל קשישים – שהרי פעולת האכיפה היא אחת מהפעולות החשובות ביותר המוטלות על רשות שוק ההון.
מעבר לכך, אתה מציין ש"העובדות מלמדות" – זו אחת הטענות שהעלינו בעתירה – הוראות החוזר המתייחסות לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים אינן מציגות נתונים עובדתיים שקדמו להפצת ההוראות. ככל והיה לרשות שוק ההון רצון להגן על אוכלוסייה ספציפית שהיא מוחלשת לטעמה (ולכך אנו לא מסכימים), היה מן הראוי שיעשו זאת בהתבסס על נתונים אמפיריים עובדתיים טרם הפצת החוזר.
בסופו של יום, התערבות מצד הרגולטור צריכה להיעשות במידתיות. הוראות החוזר מתיימרות לקבוע הסדרים ראשוניים בעלי השפעה מרחיקת לכת על זכויות יסוד – כבוד האדם ובחופש העיסוק. סעיף ההסמכה הקונקרטי מכוחו פורסמו הטיוטות והחוזר הסופי, נעדר כל מנגנון פיקוח פרלמנטרי, באופן שרק ממחיש שההסדרים שבחוזר מרחיקי לכת והממונה על הרשות, בכל הכבוד, אינו מוסמך לקבוע הסדרים ראשוניים שזהו עקרון יסוד במשטרנו החוקתי.
מדוע נפגעת זכותם של בני 67 לרכוש ביטוח? לכל היותר מוכנס כעת שלב בקרה בהליך שגם כך אינו קצר. סוכני הביטוח הם הראשונים שאומרים שביטוח הוא לא מוצר מדף פשוט.
מאיר: אזרחים ותיקים אינם חיים בוואקום. הם פועלים לרכוש ולקבל שירות בתחומים נוספים, חלקם אפילו מורכבים יותר מעולם הביטוח – לראיה, לא נתקלנו בהוראות דומות בענפים אחרים. האם רואה חשבון, עורך דין, בנקאי, אדריכל ועוד מגוון רחב של בעלי עיסוקים המעניקים שירות ומוצרים ללקוחותיהם בני 67 מעלה מחוייבים בהוראות רגולטורית להפנות את האדם שלפניהם להתייעץ עם גורם שלישי טרם קבלת החלטה?
בקרה בהחלט חשובה – אבל היא אינה יכולה לבוא בדרך של אפליה על בסיס מאפיין הגיל. הפסיקה קבעה לא אחת שבמצב דברים שבו רשות מנהלית עושה שימוש במבחן כוללני, המופעל על קבוצה גדולה באופן המתעלם מהמאפיינים האינדיבידואלים של כל פרט ופרט, יוצר היפוך נטלים במובן זה שעל הרשות להראות מדוע המבחן הכוללני נבחר, ולא מבחן אינדיבידואלי שפגיעתו פחותה.
עם הפצת הוראות החוזר פנתה הלשכה לעוסקים בתחום הזקנה, ביניהם גרונטולוגיים, במטרה ללמוד את תפיסת מדע הזקנה ביחס להוראות הרשות. נוכחנו ללמוד דרכם, בהיתמך על מדע הזקנה, שמדובר בהוראות שעושות עוול גדול לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים באפלייתם על רקע גיל, במיוחד כאשר הן מבוססות על דעה קדומה כנגד אדם, הנובעת מגילו של אותו אדם. כך גם ציינו בעתירה – לא בכדי המונח Ageism אותו טבע הגרונטולוג רוברט באטלר, נסמך על משקל מילים אחרות המבטאות אפליה, כגון Racism. כדי להמחיש זאת, לשם הדוגמה, נחליף את צמד המילים "אזרח ותיק" בצמד המילים "כהה עור" – ככל והוראותיה של הרשות להורות לבעל רישיון להפנות את מי שמוצע לו להצטרף לביטוח להתייעץ עם גורם שלישי "רק בגלל שהוא בעל צבע עור כהה" – האם גם אז היינו מתבקשים להתעלם מאותה אפליה? אין כל שוני בין המקרים המתוארים – זו גזענות וזו גילנות ובשתיהן קיימת פגיעה מהותית בכבודו של אדם.
את טענת חוסר הסמכות ניתן לכאורה לטעון בכל אסדרה שהרגולטור מבצע בהליכי צירוף לביטוח. מה שונה בגמלאים מיתר ההוראות?
מאיר: כאמור, הוראות החוזר לוקות בחוסר סמכות. אך, אפילו אם נתעלם מכך ונניח כי לממונה על רשות שוק ההון סמכות לקבוע את כל ההוראות שבחוזר, הרי שקיומה של סמכות לחוד, ההצדקה להפעלתה לחוד, ואופן הפעלתה לחוד. הפרוגרטיבה שניתנה על ידי המחוקק לממונה על הרשות עניינה בקביעת הוראות מקצועיות, טכניות או פרטניות הנוגעות לנהלי עבודה נאותים בתחום הביטוח. באמצעות הוראות החוזר מבקש הממונה על הרשות לקבוע הסדרים בעניינים אשר לא נמסרו לו, חמור מכך – הסדרים בעלי השפעה מרחיקת לכת על זכויות יסוד – כבוד האדם ובחופש העיסוק. הדבר אף בא לידי ביטוי בצורה מפורשת בכתב העתירה – סוגיות הפליה במתן שירותים, הוסדרו כבר בחקיקה ראשית – לרבות חוק איסור הפליה. כלומר, המחוקק גילה דעתו כי הם הסדרים ראשוניים המחייבים עיגון בחקיקה ראשית, וזו בלבד כדי להצביע על כך שלממונה על הרשות אין את הסמכות לקבוע הוראות הסותרות חקיקה ראשית. בענייננו, כפי שפורט החוזר המתוקן ההוראות לעניין אזרחים ותיקים סותרות חקיקה ראשית, ולפיכך, לטעמנו, אינן יכולות לעמוד.
לראשונה, הלשכה פנתה להגשת הבג"ץ באמצעות כוחות פנימיים – מה זה אומר על כוונותיה העתידיות של הלשכה?
מאיר: אכן את העתירה כתבו והגישו היועץ המשפטי ללשכה, עו"ד פיאד טמיש ואנוכי. הלשכה בחרה באנשי מקצוע בתחום המקצועי-משפטי שילוו אותה, ומשכך אנו רואים לעצמנו מחויבות למצות את מלוא הכלים העומדים לרשות הלשכה במטרה למנוע פגיעה בציבור המבוטחים ובעיסוק סוכן הביטוח. זו אמירה מלאת כוונה ולא נשאיר אותה כאמירה ריקה מתוכן – אני מעריך שבתקופה הקרובה נווכח לגלות זאת גם בהקשר להוראות חוזר השירות ובמקומות נוספים ככל ונדרש להם.
הכתבה הקודמת
הכתבה הבאה
