השפעת קצבאות המל"ל על פנסיית הנכות ואובדן כושר עבודה / מאת עו"ד שלמה ברמץ

עו"ד שלמה ברמץ

ניהול נכון של תביעת אובדן כושר עבודה יעשיר את קופת המבוטח בסכום לא מבוטל.

במאמר זה אנסה להבהיר באלו מקרים תקוזז פנסיית הנכות ו/או הפיצוי בגין אובדן כשר עבודה, בשל הזכאות לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל) וכיצד ניתן להקטין או להימנע מהקיזוז הזה.

קצבת נכות כללית או קצבת נכות מעבודה הן שתי הקצבאות שעלולות להשפיע על גובה פנסיית הנכות ו/או הפיצוי בגין אובדן כשר עבודה.

 מהי נכות כללית?

הזכאות לנכות כללית ניתנת:

א. לתושב/ת ישראל בגיל שבין 18-64/67 (בהתאמה) החולה במחלה כרונית.

ב. הכנסתו כשכיר/עצמאי קטנה מ-60% מההכנסה הממוצעת במשק, כלומר קטנה מ-5,803 שקל.

(5,803 = 60% x 9,673 שקל).

ג. נקבעה לו על ידי רופא המל"ל נכות רפואית בשיעור 60% בגין מחלותיו הכרוניות (או 40% נכות רפואית, אם לפחות אחת מהנכויות היא בשיעור 25%) ואובדן כושר עבודה בשיעור 60% ומעלה (שימו לב, ישנה הבחנה בין נכות רפואית לא.כ.ע).

ד. נקבע שאינו יכול לעבוד, או הכנסתו פחתה ב-50%, בשל אי יכולתו לעבוד.

* אלו הן עיקרי המבחנים, אבל לא כולם.

המוסד לביטוח לאומי, ארכיון

 מהי נכות מעבודה?

הזכאות לנכות מעבודה ניתנת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנה וטרם הגיע לגיל הפרישה ונקלע לאחד האירועים:

א. אירוע פתאומי בעבודה, שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיזית וכתוצאה ממנה לאובדן כושר התפקוד (לדוגמה: שבר כתוצאה מנפילה בעבודה).

ב. מחלת מקצוע שהוכרה על ידי המל"ל (ישנה רשימה המפורסמת על ידי המל"ל, לדוגמה: מחלות עור לסוגיהן הנובעות מהשמש או חומרים כימיים).

ג. מיקרו טראומה. פעולות חוזרות ונשנות, המתבצעות במהלך שעות העבודה, לאורך שעות וימים, שגרמו לפגיעה באחת ממערכות הגוף. דומה הדבר לטיפות מים הפוגעות בסלע ויוצרות בו שינוי של ממש (לדוגמה: פגיעה בברכיים של רצף).

עובד, שעבר את משוכת ההוכחה ופקיד המל"ל הכיר בתאונתו כתאונת עבודה, יהיה זכאי:

א. לדמי מחלה: עובד שכיר או עצמאי יהיה זכאי ל-75% מהכנסתו (החייבת בדמי ביטוח, בשלושת

החודשים שקדמו לפגיעה), במשך 13 שבועות ועד למקסימום דמי הפגיעה, כ-1,100 שקל ליום.

מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

ב. המבוטח/ת, בכפוף להחלטת ועדות המוסד לביטוח לאומי, יהיה זכאי/ת: בקביעה של נכות יציבה עד 19% (כולל) ,לפיצוי חד פעמי בסך כמה עשרות אלפי שקל. בקביעה של נכות יציבה של 20% ומעלה, לפיצוי בגובה שיעור הנכות הצמיתה שנקבעה לו, המוכפלת בהכנסתו ברוטו, ממוצע של שלושה חודשי הכנסה (ברבעון שקדם לפציעתו).

ג. תקנה 15 (השפעת הנכות על הפגיעה בהכנסה) – ועדה מיוחדת של המל"ל (בתנאים מיוחדים) יכולה להעלות ברבע או בשליש או בחצי את שיעור הנכות שנקבעה למבוטח , על ידי הוועדה הרפואית.

(לדוגמה: נקבעה למבוטח 30% נכות רפואית. ועדה לעניין תקנה 15 יכולה להגדיל את הנכות בחצי, כלומר ל-45% לצמיתות).

 מהו הקשר בין נכות כללית לנכות מהעבודה ?

א. אדם יכול לקבל מהמל"ל רק גמלה אחת, ויכול לבחור לפי שיקול דעתו בגבוהה מבין שתי גמלאות להן הוא זכאי.

ב. לדוגמה: אדם ששכרו 5,000 שקל ברוטו נשוי עם שלושה ילדים (הסמוכים לשולחנו) שנקבע לו נכות בשיעור 40% – יקבל מנכות בעבודה כ-2,000 שקל או יקבל מנכות כללית כ-4,450 שקל.

ג. בשיקולי גובה הנכות הכללית נכנסים, בנוסף להגבלת השכר, גם מצבו המשפחתי של המבוטח.

ד. נכות כללית ניתנת בשל מצב רפואי כללי של המבוטח, על כלל מחלותיו הכרוניות, בהתעלם מגורם המחלה.

קצבת נכות כללית לא תקוזז מפנסיית נכות ו/או מאובדן כשר עבודה.

נכות מעבודה ניתנת כפיצוי על אובדן הכנסה בשל – ורק בשל  – פגיעה מעבודה, ובהתעלם משאר המחלות ככל שקיימות.

קצבת נכות מעבודה, אם לא צוין אחרת (בתקנון קרן הפנסיה/ תנאי הפוליסה), תקוזז מפנסיית נכות ו/או מהפיצוי לאובדן כושר עבודה.

 מהו התכנון הנכון טרם פנייה בתביעה לקרן הפנסיה ו/או לחברת הביטוח ?

טרם הגשת תביעה לאובדן כשר עבודה יש לוודא את זכויות המבוטח/העמית במוסד לביטוח לאומי.

א. מומלץ, בעיקר למבוטחים בעלי שכר הנמוך (עד 5,800 שקל), לפנות לביטוח הלאומי בשני המסלולים – בבקשה לנכות כללית ובבקשה לנכות מעבודה.

ב. ככל שהזכאות לפיצוי בנכות כללית תהיה גבוהה מהנכות מהעבודה, נעדיף אותה על הנכות מהעבודה, ולו בשל העובדה שהיא אינה מקוזזת מהפיצוי לו זכאי עמית בפנסיית נכות, או מבוטח באובדן כושר עבודה.

ג. יתרון בולט לפוליסה אובדן כושר עבודה – שאין בה קיזוז מול הפיצוי באובדן כושר עבודה.

ד. לוודא בתקנון קרן הפנסיה האם יש קיזוז של קצבת הנכות מול קצבת המוסד לביטוח לאומי.