"מחליפים חמור תחת סוס" | הלשכה בפנייה מקדמית ליועצת המשפטית לממשלה: יש למנוע העברת מבוטחים לפוליסות "משלים שב"ן" ללא הסכמתם

בטרם העתירה לבג"ץ – בוצע לאחרונה ניסיון נוסף של לשכת סוכני הביטוח למנוע את העברת מבוטחי "השקל הראשון" ללא הסכמתם לפוליסות "משלים שב"ן". הלשכה, יחד עם מספר מבוטחים, פנו בפנייה מקדמית לבכירים במשרד המשפטים – עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי) ועו"ד ענר הלמן – מנהל מחלקת הבג"צים. מטרת הפנייה – לשנות את הוראות הרפורמה בביטוח בריאות שעברה בחוק ההסדרים האחרון, שעיקרה הוא העברה חד צדדית של מבוטחים מפוליסות השקל הראשון לפוליסות משלים שב"ן. במכתב, שנכתב באמצעות עוה"ד דוד זילר ובני וינסטון ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות', נטען כי ההוראות פוגעות "בזכויות המבוטחים באופן בלתי מידתי בעליל".

ההוראה, כך נכתב, "מתערבת באופן בוטה בחוזים קיימים שנכרתו בין מבוטחים לחברות ביטוח – עד כדי כריתת חוזה חדש ושונה לחלוטין – ללא קבלת הסכמת המבוטחים ואף תוך פגיעה בכיסוי הביטוחי שלהם באופן של ממש. זאת ועוד, הפגיעה האמורה נעשית באופן ספציפי למבוטחים אשר הסתמכו על רפורמה שנערכה בביטוח הבריאות בשנת 2016, במסגרתה שוכנעו מבוטחים, בעידוד אקטיבי של רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון לעזוב את הפוליסות הקודמות שלהם ולהצטרף לפוליסה אחודה חדשה, אשר הובטח שגם היא תהיה בעלת אופי המשכי למעט עדכונים מיטיבים מוגבלים אחת לשנתיים".

והנה, כך כותבים בלשכה, דווקא למבוטחים אלה מחליפים "חמור תחת סוס" ללא קבלת הסכמתם.

בלשכה מציינים כי "החלה רטרוספקטיבית זו של התיקון לחוק איננה עומדת במבחנים שנקבעו לכך בפסיקת בית המשפט העליון, בין היתר מאחר שלצד הפגיעה הקשה בחופש החוזים וההתקשרויות, פוגע התיקון לחוק באופן בלתי מידתי גם במבוטחים עצמם".

בין ההשלכות על המבוטחים שהציגה הלשכה:

* התיקון לחוק יפגע במבוטחים המועברים בכך שתאוין בחירתם המודעת בשנת 2016 להצטרף לפוליסה מהשקל הראשון. זאת, בזמן שבמועד זה חויבו חברות הביטוח להציע למבוטחים פוליסות משלים שב"ן כתנאי מקדים לצירופם לפוליסות מהשקל הראשון והמבוטחים כרתו חוזים מפורשים, לפיהם הם מצטרפים לביטוח מהשקל הראשון. התיקון לחוק יאיין בחירה זאת ויציב תחתיה פוליסה אחרת מסוג משלים שב"ן.

* במכתב של הלשכה מצוטטים דבריו של עו"ד שי סומך – ממונה (ייעוץ וחקיקה) המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, במשרד המשפטים, בדיוני ועדת הבריאות בהצעת החוק: "הצעת החוק היא באמת חלה על הסכמים קיימים על פוליסות קיימות והיא מעוררת שאלות משפטיות רציניות שאלות חוקתיות… אבל בסופו של דבר אנחנו סבורים שהצעת החוק עומדת במבחן החוקתי".

* על המבוטחים להודיע עד למעבר, או בתוך שנה מהמעבר, כי הם מבקשים לחזור לביטוח שקל ראשון, שאם לא כן יאבדו את זכותם ההמשכית ותחול עליהם דרישה לספירת תקופת אכשרה מחדש ויידרשו לעבור חיתום מחודש… העברה אוטומטית משמעה שיהיו רבים שבאדישות לא יבדקו האם ההעברה מיטיבה עימם ויגלו זאת רק בקרות מקרה ביטוח, כאשר יבקשו להפעיל את הכיסוי הביטוחי ברשותם (שאינו הכיסוי שהצטרפו אליו באופן מודע) – בעתיד, במועד שבו כבר לא יוכלו לשנות את ההחלטה חזרה.

*המבוטחים יאבדו בין היתר את האפשרות לפנות לכתובת אחת בעת קרות ביטוח, ויידרשו לפנות תחילה לשב"ן כדי לבחון זכאות ורק אם אין זכאות יקבלו כיסוי משלים מפוליסות משלים שב"ן – בעוד שכיום יכלו לבחור ללכת ישירות לביטוח הקיים שלהם מהשקל הראשון. בלשכה הציגו את דבריו של סומך בעניין זה, שאמר: "יש הבדלים בין המודלים, אופן המימוש הוא שונה. זאת אומרת, בשקל ראשון אופן המימוש הוא יותר קל, כי אתה לא צריך את האישור של השב"ן".

* בתקופת הביניים שבין ההעברה האוטומטית והבקשה לחזור לביטוח המקורי ו/או בתקופה שלאחר תום שנה ממועד ההעברה, תיפגע למבוטחים האפשרות הקיימת להם במסגרת הביטוח הפרטי לזמינות התורים בדגש על קיצור התורים לביצוע הפרוצדורות הרפואיות הנדרשות.

* כלל עמיתי תוכניות השב"ן ייפגעו מכך שתוכניות השב"ן תועמסנה במטופלים נוספים שקודם לכן קיבלו שירות במסגרת הביטוח הפרטי מהשקל הראשון.

* כלל עמיתי תוכניות השב"ן ייפגעו מכך שמידע רפואי רגיש בעניינם יועבר לממשק מקוון בשיתוף חברות הביטוח וקופות החולים.

* צפויה התייקרות כוללת של הביטוחים – כאשר לסיכונים מצטרף סיכון להתערבויות נוספות של המחוקק בפוליסות קיימות. חברות הביטוח צפויות לייקר את הביטוחים בפרמיית סיכון נוספת עקב הסיכון החדש להתערבות חיצונית בחוזי ביטוח קיימים. ככל שהתיקון הרטרוספקטיבי יאושר, קיים סיכון חדש בחוזי ביטוח, כי בעתיד חוזי הביטוח ישונו באופן חיצוני. עוד בהקשר זה יצוין, כי הדבר עלול להוביל להדרת רגליהן מישראל של חברות ביטוח זרות המשמשות מבטחי משנה לחברות הביטוח הישראליות. ראיה לכך ניתן למצוא בתוצאות ההתערבות הרגולטורית בנוגע לפוליסות הסיעוד, דבר שהוביל לפגיעה משמעותית בציבור שנותר ללא פתרון ביטוחי לבעיית הסיעוד ההולכת וצוברת תאוצה.

סתירה לעקרון חופש החוזים

בפירוט הטענה המשפטית לפגיעה בחופש החוזים וחופש ההתקשרות, מצטטים באי כוחה של הלשכה את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (בג"ץ 2905/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' כנסת ישראל): "נקודת המוצא העקרונית היא כי חקיקה רטרוספקטיבית מעלה קושי, וכי יש להצביע על אינטרס ציבורי שיצדיק תחולה רטרוספקטיבית של דבר חקיקה. זאת, שכן החלת חוק למפרע עומדת בסתירה לעקרון שלטון החוק, נוגדת 'מושגים מקובלים של צדק', פוגעת בוודאות המשפטית ואינה מאפשרת תכנון התנהגות מראש…".

בלשכה שבים ומציינים: "דברים אלה, היפים באופן כללי לעניין חקיקה רטרוספקטיבית, יפים במשנה תוקף כאשר מדובר בחקיקה שיש בה כדי לפגוע בזכויות יסוד. בענייננו, פוגע התיקון לחוק בחופש החוזים וחופש ההתקשרות של המבוטחים, כאשר הוא מאיין החלטה שקיבלו בעבר, מתערב בפרטי הסכם שנכרת בעבר ולמעשה כורת בינם לבין חברות הביטוח חוזה חדש… בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון העקבית, חופש החוזים וההתקשרות הינם זכויות יסוד הנגזרות מהזכות לקניין המעוגנת בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

מה הן תכליות החקיקה?

בלשכה שבים לדיונים בוועדת הבריאות, ומציגים את מטרות החקיקה, כפי שהוצגו על ידי רועי רייכר, מאגף תקציבים במשרד האוצר, שאמר: "המטרה הראשונה היא לחסוך כסף לאזרחים ולמנוע בזבוז על כפל מיותר… מטרה שנייה, להנגיש לכלל האוכלוסייה… עוד שירותים בסטנדרט הכי גבוה בישראל".

בהתייחסות לכך נאמר כי אף אם מדובר במטרות ראויות, הרי ש:

1. אין כפל ביטוחי – כפי שנטען.
2. לעניין הרצון לחזק את מערכת הבריאות הכללית – בכל הכבוד, ניתן לחזק את מערכת הבריאות באופנים שונים ורבים, ולהעביר טיפולי שב"ן לסל, גם מבלי לכפות על מבוטחים פרטיים לעבור לביטוח משלים שב"ן ומבלי לפגוע בעמיתי השב"ן ומבוטחי חברות הביטוח לשם חיזוק מערכת הבריאות הכללית.

 הלשכה: דינו של התיקון לחוק – להתבטל

בלשכה מסיקים מכל האמור כי דינו של התיקון לחוק להתבטל, או לכל הפחות – לחול באופן שאינו רטרוספקטיבי, לרבות לא במועד החידוש האוטומטי. בלשכה מבקשים כי תינתן הוראה – שהעברה תחול לא במועד חידוש אוטומטי, אלא רק במועד חידוש מהותי, כלומר רק מי שייתן הסכמה מודעת להעברתו לפוליסת משלים שב"ן.