עתירת הלשכה נגד הרפורמה בביטוחי הבריאות תידון בבג"ץ עד סוף מאי

עתירתה של לשכת סוכני הביטוח לבג"ץ נגד הרפורמה בביטוחי הבריאות תידון בפני הרכב שופטים עד סוף חודש מאי, כלומר זמן קצר לפני כניסתה של הרפורמה לתוקף ב-1 ביוני 2024. המשיבות בעתירה הן הכנסת, ועדת הבריאות של הכנסת, הממשלה, היועצת המשפטית לממשלה ורשות שוק ההון. שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק ארז ציינה כי תגובה מקדמית מטעם המשיבות ניתן להגיש עד 21 יום לפני מועד הדיון.

בעתירה מתבקש בית המשפט להורות למדינה להסביר מדוע לא יבוטל החלק בחוק ההסדרים העוסק בהעברת מבוטחים מפוליסת ביטוח ניתוחים "השקל הראשון" לפוליסת משלים שב"ן; או לחלופין, מדוע לא ייושם התיקון לחוק רק על פוליסות חדשות ולא על פוליסות המתחדשות אוטומטית.

לשכת סוכני הביטוח הגישה את העתירה לראשונה בספטמבר 2023 ובג"ץ דחה אותה על הסף בנימוק שהעותרים לא מיצו את ההליכים מול הרשויות המוסמכות, והסתפקו בפנייה למחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה ולמשנה ליועצת המשפטית לממשלה. לאחר הפנייה אליה, ציינה ועדת הבריאות של הכנסת בהתייחסותה כי הוועדה החליטה לאשר את הסעיף הנוגע לרפורמה, וכי עד כה לא הוגשו לכנסת הצעות חוק בנדון.

רשות שוק ההון ציינה בהתייחסותה לעתירת הלשכה: "המשמעות של קבלת בקשתכם החלופית היא לא 'קריאה לתוך החוק' אלא יצירת פרשנות הסותרת במישרין את לשון החוק ותכליתו".

בחודש ינואר 2024 הוגשה העתירה שנית, בנוסח דומה. הלשכה ציינה בעתירתה כי המטרה המוצהרת של הרפורמה – למנוע כפל ביטוח כביכול – היא רק אחת ממטרות החקיקה, ומטרתה העיקרית לכאורה היא סבסוד מערכת הבריאות הציבורית מכיסם של מבוטחים בביטוחים פרטיים. הלשכה התריעה כי אחת התוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהרפורמה בביטוחי הבריאות היא הגדלת היקף הניתוחים במסגרת השב"ן, כיוון שהאפשרות להשתמש בביטוח הפרטי לצורך זה תאבד. "עניינו של התיקון למעשה במיסוי עקיף שחל רק על מבוטחים בביטוח פרטי – כדי, בין היתר, לממן את תקציב משרד הבריאות", צוין בעתירה.

הלשכה מיוצגת בעתירה על ידי היועץ המקצועי ללשכה עו"ד יניב מאיר והיועץ המשפטי ללשכה עו"ד פיאד טמיש. את הכנסת וועדת הבריאות מייצג עו"ד יצחק ברט. הממשלה, היועמ"ש ורשות שוק ההון מיוצגים בידי עו"ד ערין ספדי-עטילה ועו"ד סיון דגן.