רעידת האדמה בטורקיה מציפה את החשש לתת ביטוח מהותי בתחום רעידת אדמה בישראל

רעידת האדמה בטורקיה מציפה את החשש לתת ביטוח מהותי בתחום רעידת אדמה בישראל

7,000 הרוגים, 28 אלף בניינים הרוסים ו-170 אלף חסרי קורת גג – זו התוצאה הצפויה במקרה של רעידת אדמה קשה בישראל. למרות פוטנציאל הנזק הכבד – 4% בלבד מהמבוטחים מכוסים כראוי למקרה של רעידת אדמה. 65% מבעלי הדירות רכשו ביטוח דירה, אולם הם עלולים לעמוד מול שוקת שבורה עם קרות מקרה הביטוח

רעידות האדמה בטורקיה שהתרחשו ביממה האחרונה, בהן מצאו את מותם יותר מ-2,000 אלף בני אדם (נכון לכתיבת שורות אלה), מציפות את החשש של בכירים רבים בענף הביטוח הישראלי מתת ביטוח חמור. כפי שניתן לראות בתרשים, ישראל ממוקמת על השבר הסורי-אפריקאי, ובחלקים גדולים ממנה קיים סיכון גדול מאוד לרעידת אדמה. לאורך מאות שנים תועדו מקרים רבים של רעידות אדמה קשות בישראל, ולכל המומחים ברור כי זו רק שאלה של מתי תתרחש באזור רעידה חזקה.

מפת תאוצות קרקע (סיכון לרעידת אדמה)

על פי נתונים שפורסמו בדוח מבקר המדינה ב-2018, כ-65% מהדירות בישראל מבוטחות מפני סיכון רעידת אדמה. על פניו מדובר בשיעור גבוה, אולם כשצוללים לעומק הנתונים מתברר שהתמונה מורכבת יותר.

על פי הדוח, כ-4% בלבד מהמבוטחים רכשו את פרק סכום ביטוח נוסף (לשעבר הכיסוי נקרא ערך קרקע), כלומר רק 4% מהמבוטחים יקבלו עם קרות מקרה הביטוח סכום שיאפשר להם לרכוש דירה אחרת במקום זו שנהרסה.

אנשי ביטוח רבים מתריעים (ראו ראיון עם אורי אומיד בעמוד 3) כי סכום הביטוח הבסיסי בביטוח הדירה אינו מספיק לשם בניית הדירה מחדש. כפי שעולה מדוח מבקר המדינה – ביטוח הדירה כולל שורת בעיות נוספות שעשויות להקשות על המבוטחים לממש את הכיסוי.

כך למשל, אחד מתנאי הפוליסה התקנית קובע כי יש להתחיל בביצוע הכינון בתוך זמן סביר לאחר האובדן או הנזק, ובכל מקרה יש להשלימו בתוך 12 חודשים מקרות מקרה הביטוח. תקופה זו אינה מספיקה לכינונן של מרבית הדירות שייפגעו ברעידת אדמה (מבקר המדינה מעריך שיידרשו 5-5.5 שנים). מבקר המדינה התריע כי לאחר 12 חודשים נדרשת הסכמת חברת הביטוח להארכת התקופה, ואין ודאות שהיא תסכים. במקרה שמסתיימת התקופה, הפיצוי לצורך כינון המבנה הופך לשיפוי על בסיס שווי הדירה הנוכחי.

בדוח המבקר נאמר כי בהיעדר פוליסות לביטוח רכוש משותף בבנייני מגורים, לרוב יתקשו הדיירים בשיקום הבניין לאחר רעידת אדמה, שכן לא לכולם יש כיסוי ביטוחי או יכולת לממן את בניית חלקם ברכוש המשותף. שיעור הבתים המשותפים שביטחו את הרכוש המשותף מפני סיכוני רעידת אדמה נמוך מ-1%.

בדוח המבקר נכתב גם כי רשות שוק ההון קבעה לאחר בחינתה כי לאור שיעור הביטוח הגבוה (65%) אין מקום להחיל חובת ביטוח מבנה בישראל. ואולם הרשות המליצה להגביר בקרב משקי הבית והמגזר העסקי את המודעות לרכישת ביטוח, באמצעות מסע פרסום, ובכך להגדיל את היקף הדירות המבוטחות. עוד המליצה הרשות לבחון מתן תמריצים כספיים לרכישת ביטוח מפני רעידות אדמה, בדמות הקלות מס.

נתונים עדכניים מרשות שוק ההון

מוכנות חברות הביטוח לרעידת אדמה ואסונות טבע

* מספר הדירות המבוטחות בביטוח מבנה נכון לשנת 2021 עומד על כ-1.74 מיליון

* מתוכן – כ-1.63 מיליון דירות מבוטחות בביטוח כנגד סיכון רעידת אדמה

* מתוך סך הדירות המבוטחות בביטוח מבנה, מספר הדירות שרכשו כיסוי לרעידת אדמה עומד על כ-93%.

* נכון לשנת 2021, שיעור הדירות המבוטחות בישראל נע בין 65% ל-70%.

אומדן הנזקים הלאומי שנקבע להיערכות לרעידת אדמה

תת הביטוח הישראלי לתרחיש רעידת אדמה

* 35% מהדירות כלל אינן מבוטחות

* 65% מהדירות מבוטחות – אך סכום הביטוח אינו מספיק להקמתן מחדש

* 4% בלבד רכשו סכום ביטוח נוסף (ביטוח ערך הקרקע) שמבטיח פיצוי לדירה חדשה

* התקופה שנקבעה בפוליסה התקנית לכינון המבנה (12 חודשים) – לא ריאלית

* פחות מ-1% מהבניינים רכשו ביטוח לשטחים המשותפים



כתיבת תגובה