ליז אוקנין דבורה, מנהלת תיקים בסוכנות אורי אורלנד: אנו עדים לקושי בקבלת הצעות ביטוח מיטיבות והולמות את סוגי הפעילות של המבוטח, זאת לאור היקף הנזקים שרק הולך וגדל

ליז אוקנין דבורה

ליז אוקנין דבורה, מנהלת תיקים בסוכנות אורי אורלנד. אוקנין דבורה בת 35, מתגוררת בראשון לציון, נשואה. בהשכלתה עו"ד, בעלת תואר ראשון במשפטים. בשעות הפנאי אוהבת טיולים, הופעות, ספורט, בילוי עם חברים ומשפחה. לאחר סיום לימודיה, אוקנין דבורה התמחתה במשרד עורכי דין שעוסק במשפט אזרחי ונזיקין וידעה שהיא רוצה לעסוק במשהו קרוב לעולמות הללו. "ידעתי שהמקום ללמוד ביטוח הוא משרד אורלנד. נוצר חיבור מהרגע הראשון עם האנשים והלקוחות,  והתחומים הרבים בו עוסק המשרד". בעוד עשור, אוקנין דבורה שואפת להתקדם ולהתמקצע בתחום ניהול הסיכונים, ובפרט בתחום הסיכונים המיוחדים ומערכי ביטוח מורכבים, להתקדם למשרת ניהול בכירה ולהמשיך ללמוד תחומים חדשים.   אם הייתה צריכה לבחור כיוון תעסוקה אחר לחלוטין, הייתה בוחרת במשהו יצירתי לנפש ועוסקת בעיצוב ושזירת פרחים.

אורי אורלנד

אורי אורלנד מנכ"ל ובעלים של סוכנות אורי אורלנד: "עו"ד ליז אוקנין הטיבה להכיר בכך שהתמקצעות בביטוח היא מסע ארוך בו אין קיצורי דרך".

האם וכיצד התחום שלך מושפע מהמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר?

אוקנין דבורה: שוק הביטוח הוא חלק חשוב בתוך המערכת הכלכלית הישראלית, הוא דינמי ומושפע ממלחמות שפורצות בישראל וגם בעולם. שינויים גלובליים, כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה, מגפת הקורונה, עלייה חדה באירועי סייבר, נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע מכים גלים גם בשוק הביטוח. מבטחי המשנה מחריגים נזקים או מצמצמים את הכיסוי, והדבר משפיע באופן ישיר וחד על שוק הביטוח הישראלי ועל הכיסוי הביטוחי שניתן למבוטחים בישראל. הדבר בא לידי ביטוי בפרמיות גבוהות, הוספת חריגים, צמצום כיסויים, העלאת השתתפויות עצמיות וכד'. כאן למעשה אני מרגישה את חשיבות מקומם של אנשי מקצועי המלווים את הלקוחות, והתרומה שלי בעבודה מול הלקוח והמבטחים.

איזה לקונות את מזהה בתחום שדורשות פתרון?

אוקנין דבורה: שוק ביטוחי הרכוש עובר כיום שינויים מהותיים, בין היתר כאלה המושפעים מהמצב הבטחוני. ב'עולם הישן' הכרנו שני סוגים של נזק לרכוש – זה שמקורו ברכוש עצמו (בעיקר 'שבר מכני') וזה שמקורו מחוצה לו כמו נזקי טבע. בשנים האחרונות נטרפו הקלפים. כך, בעבר לא הכרנו נזקים שמקורם אינו ידוע, כמו סיכוני סייבר (האקרים? טרוריסטים? טעות אנוש? אחרים?). היה ואש פרצה מסיכון סייבר שמקורו אינו ידוע – מי יישא בנזק? התשובה הנוחה למבטחים היא 'אולי אף אחד', אך לא ניתן לפעול במציאות שכזו. לכן, שוק הביטוח מחד גיסא מגביל, ומאידך גיסא מנסה לצמצם את הסתייגותו במקרה נזקי אש והתפוצצות. בפרויקטים גדולים (אותם מקובל לבטח במתכונת 'כל-הסיכונים') כמו תחנות כוח, ישנו שחקן נוסף במשוואה – המממנים, להם הרכוש המבוטח מהווה בטוחה. כיום עלינו להסביר למממנים כי כיסויים שהיו בעבר בסיסיים, כמו 'שביתות, פרעות ונזק בזדון' אינם ניתנים עוד לרכישה באותם פרויקטים. גם המעקף החלקי אותו ניתן היה לבצע, בדרך של הרחבת הכיסוי הביטוחי המסחרי לנזקי מלחמה וטרור גם לסיכוני 'פרעות, שביתות ונזק בזדון', אינו ישים מאז אירועי ה-7 באוקטובר, וזה רק על קצה המזלג.

איזה תחומים בענף הביטוח צריך לקדם בשנים הקרובות?

אוקנין דבורה: ענף ביטוחי הסייבר, וזאת לאור העלייה המשמעותית בהיקף הנזקים ואופי הסיכון, כתוצאה מאירועי הסייבר בארץ ובעולם.

מהם האתגרים המהותיים העומדים בפני הענף?

אוקנין דבורה: הקשחת השוק מביאה אתגר במורכבות הטיפול בתיקי הלקוחות ביחס למערך הביטוח העסקי שלהם. אנו עדים לקושי בקבלת הצעות ביטוח מיטיבות והולמות את סוגי הפעילות של המבוטח, וזאת לאור היקף הנזקים שרק הולך וגדל, וכתוצאה מכך יציאת מבטחים משוק הביטוח, צמצום תנאי הכיסוי, הגדלת פרמיות והשתתפויות עצמיות והכנסת חריגים חדשים. אנו נתקלים בקושי ביחס לחידוש מערכי הביטוח של תאגידים עירוניים וזאת לאור היותו של שוק זה, שוק של 'מוכרים'. לצד כל אלו קיים קושי לא מבוטל גם ביחס לענף ביטוח עבודות קבלניות והיכולת לקבל הצעה לביטוח שהולמת את הסיכון הסביר של הפרויקט המבוטח.

לאן הטכנולוגיות החדשות ייקחו את הענף?

אוקנין דבורה: טכנולוגית ה-AI לוקחת את ענף הביטוח, הנחשב שמרני, למקום של התייעלות בתהליכי העבודה ובבחינת מסמכי הביטוח, תנאי הכיסוי ונוסחי הפוליסות של המבטחים. בימים אלו ממש משרד אורלנד שוקד על בניית תהליכי עבודה לרבות באמצעות כלים של AI.

איזה כלי ניהולי או מקצועי שיפר משמעותית את המקצועיות או תהליכי העבודה?

אוקנין דבורה: כלים של בינה מלאכותית עתידים לחולל מהפכה של ממש בתחום הביטוח. ואם נתייחס לתחום הייעוץ, ניתוח הצעות והשוואה בין פוליסות עם כלי AI יכולים להביא אותנו לרמת מקצועיות וייעול תהליכי עבודה גבוהים מאוד. ועם כל הקידמה, בסופו של יום אין תחליף לשיטות קונבנציונאליות של הכשרות מקצועיות פרונטליות, הדרכות מקצועיות ופיתוח עובדים.