כשטכנולוגיה, רגולציה וערכים מעצבים את עולם הפנסיה של 2054 / מאת ענת כנפו תבור מנכ"לית אלטשולר שחם גמל ופנסיה

השנה היא 2054. דמיינו לכם עולם שבו עובד/ת נכנסים לראשונה לשוק העבודה, וזהו היום הראשון שלהם בעבודתם. כשהם חובשים את משקפי ה-VR איתם הגיעו מצוידים מביתם, ייפתחו בפניהם בלחיצת כפתור המוצרים הפנסיוניים שמותאמים לצרכים שלהם ונבנו מבעוד מועד באמצעות מנוע AI מתוחכם. הם יקבלו הצעה לתמהיל הפנסיוני האופטימלי המדויק עבורם בהתבסס על מצבם המשפחתי והפיננסי. מסלול הביטוח, מסלול החיסכון וגובה ההפקדה – כל אלה יתעדכנו מיד, ובלחיצת כפתור נשלחת בקשת הצטרפות לקרן הפנסיה והודעה למעסיק לתחילת ביצוע ההפקדות.

עובד/ת שיהיו מעוניינים בליווי של אנשי מקצוע, יוכלו לתאם מיד פגישה עם בעל/ת רישיון. לקראת הפגישה, בעל/ת הרישיון כבר יידעו מראש עם מי הם עתידים להיפגש ומה הפרופיל הפיננסי והפנסיוני שלו/ה, יראו את כל התמונה, ידעו להציע פתרונות מורכבים יותר, מוצרים נלווים ופתרונות השקעה נוספים, כמו גם לבנות תכנית פעולה עתידית. הפגישה תהיה חפה מהתעסקות בתפעול, והמיקוד בלקוחות יהיה טוטאלי.

מדוחות מודפסים למעטפת 360

אחד הטרנדים שמציף את הרשתות החברתיות בשבועות האחרונים הוא טרנד החזרה לגיל 21, במסגרתו מתבקשים הגולשים להעלות תמונה שלהם מגיל זה. מטבע הדברים, הטרנד מעורר את המחשבה האם היינו מצליחים לדמיין בגיל 21, שנגיע לאן שהגענו היום. באופן דומה, אם נסתכל 30 שנה אחורה על שוק הפנסיה, כנראה שלא היה אז מישהו שדמיין את שוק הפנסיה כפי שהוא היום.

שוק הפנסיה עבר תהפוכות במובנים היסטוריים בעשרות השנים האחרונות. משוק ריכוזי שסבל מסטגנציה, מנוון, לא יעיל ולא תחרותי, לשוק צומח, סימביוזי, פתוח ותחרותי שמנהל כ-750 מיליארד שקלים (קרנות פנסיה חדשות. מקור: פנסיה נט, נכון ל-31 בדצמבר 2023) – והיד עוד נטויה.

הרגולציה שיחקה תפקיד מרכזי ושלל הרפורמות שיצאו לפועל הביאו את השוק למקום בו הוא נמצא היום. צו הרחבת פנסיה חובה לשכירים שהביא לצמיחה בקרנות הפנסיה, הגביר את המודעות לחיסכון בקרב הציבור והביא לכך שיותר ממיליון שכירים זכו לחיסכון פנסיוני. העברת האחריות והבחירה מידי המעסיקים לעובדים הגבירה את הצימאון לידע מצד החוסכים. בזכות המסלקה הפנסיונית זמינות המידע גדלה, ונפתחה היכולת לראות את התמונה המלאה ואת כל הנתונים במקום אחד. מעולם של דוחות מודפסים שנשלחו במעטפות (שחלקן לא נפתחו עד עצם היום הזה) וקושי באיתור הנכסים, עברנו לעולם טכנולוגי שבו ישנה מסלקה פנסיונית, אשר מרכזת את כל המידע הפנסיוני במקום אחד.

לכך נוספו הרפורמה בדמי הניהול, קרנות הפנסיה הנבחרות, תיקון 3 לחוק קופות הגמל (חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005) שהביא למעבר מחיסכון הוני לחיסכון קצבתי ועוד. זוהי מהפכה של ממש.

האם לפני 30 שנה הייתה מחשבה על כך שבעתיד החוסכים יצטרפו לבד למכשירי החיסכון הפנסיוני? לא בטוח. אבל זה קרה והיום אפשר להצטרף כמעט לכל מוצר פנסיוני בהליך דיגיטלי פשוט ומהיר. וסוכני הביטוח? גם הם התפתחו עם הטכנולוגיה לאורך השנים. הרחיבו את הידע המקצועי שלהם, נכנסו לתחומים חדשים כמו תכנון פרישה ומיסוי, הרחיבו את הפעילות שהתמקדה בעבר בעיקר במכירה של מוצרי ביטוח, לפעילות מגוונת שכוללת חיסכון פנסיוני, תכנון פיננסי ושיווק של מוצרי חיסכון והשקעה. כך, למעשה, הפכו הסוכנים במרוצת הזמן לכוח המניע של השוק הפנסיוני.

מהפכה בעולם ההשקעות

גם עולם ההשקעות עבר מהפכה, והרבה השתנה בנוף ב-30 השנים האחרונות. בעבר, חסכונותיהם של כ-95% מהעמיתים חנו במסלול ההשקעה הכללי. הכספים במסלול הושקעו בעיקר בפיקדונות בבנקים, אג"ח ממשלתיות ומעט מניות ישראליות. לא היו מגוון והיצע של מסלולי השקעה ברמות סיכון משתנות או מודל תלוי גיל, לא היו מסלולים מחקי מדד, קופות בניהול אישי או השקעות אלטרנטיביות. כל נושא ההשקעות בחו"ל היה בחיתוליו, ורוב ההשקעות התרכזו בישראל.

אי שם ב-2008 החלו לצוץ מסלולי השקעה נוספים, ועם השנים והטמעתו של חוזר מסלולי השקעה בקופות הגמל, החוסכים יכולים ליהנות ממגוון רחב יותר של מסלולים מתמחים. ציבור החוסכים מודע היום ליתרונות שבהשקעות בחו"ל, ויש לא מעט חוסכים אשר מבקשים להגדיל את סך נכסיהם המושקעים מעבר לים. רבים מחפשים פתרונות עם ערך מוסף שיתרמו לגיוון התיק.

נראה כי מהפכת ה-AI צפויה להשפיע גם על עולם ההשקעות. ראשית, השימוש ב-AI עתיד לחסוך זמן יקר עבור העוסקים בניהול ההשקעות ויאפשר להם להשיג מידע נחוץ בלחיצת כפתור. הזמן הפנוי שיוותר ברשותם, יאפשר למנהלי ההשקעות לעסוק במחשבות על יצירת שילובי השקעה שלא נראו בעבר. נוסיף לכך גם רובוטים חכמים שיוכלו לעסוק יום ולילה באיתור הזדמנויות השקעה חכמות, ומסתמן שנקבל עולם השקעות מתוחכם, מהיר ומתקדם.

ה-DATA מתחבר ל-AI שמתחבר לאדם

הסיטואציה שתוארה בתחילת הטור נשמעת אולי דמיונית, אפילו מתיימרת. אבל כנראה שהיא תהיה הכרח המציאות. הטכנולוגיה והחדשנות פותחות דלתות להזדמנויות שלא נראו אפשריות עד היום. השאלה היא לא רק איך לחסוך, אלא למה ועבור מי אנחנו חוסכים. בעוד 30 שנה מסתמן שהחיסכון הפנסיוני לא יהיה רק מערכת שאליה זורמים כספים והיא אמורה לנהל אותם, אלא סט שלם של צרכים שמשקף את הערכים, הציפיות והחלומות של כל חוסכת וחוסך. הדגש המרכזי יהיה על פרסונליזציה. הכוחות המניעים בשוק יהיו ה-Data, שיתחבר ל-AI וה-AI שיתחבר לכל אדם באופן אישי. הלקוחות יהיו במרכז, והצורך של הסוכנים להתמודד עם תפעול ובירוקרטיה עשוי להצטמצם כמעט לחלוטין.

כדי להגיע לעולם הזה, נדרש ב-30 השנים הבאות, בין היתר, להשקיע בחינוך הפנסיוני. בתוך כך, יש לשקף לציבור החוסכים את המשמעויות של החלטות שונות, כדוגמת משיכת הפיצויים בעת סיום העסקה, אי הגדלת שיעור ההפקדות ואי מקסום של הטבות המס המגיעות להם. גם השילוב של חיסכון פיננסי לצד פנסיוני צפוי להיעשות בצורה מיטבית ומותאמת אישית, אשר יכול ותאפשר לחוסכים להגיע עם סכומים משמעותיים יותר למועד הפרישה. כך עשויים הם לשמור על רמת החיים אליה הורגלו בתקופת העבודה. השינוי ככל הנראה יגיע באמצעות הסברה והגברת מעורבות מצד החוסכים, אך גם בעקבות מעורבות של הממסד, לרבות באמצעות ייזום והטמעה של רפורמות חדשות. בעולם בו שינוי הוא מילת המפתח, עתיד הפנסיה בישראל יהיה גם הוא מדד משמעותי לחדשנות טכנולוגית, כלכלית ודמוגרפית.

הערות משפטיות:

פורסם ביום [7.3.24]. המידע לעיל מבוסס על הערכתה ונקודת ראותה של כותבת הטור בלבד. המידע הינו צופה פני עתיד, אשר אינו מהווה עובדה מוכחת. התממשות האמור אינו וודאי וייתכנו סטיות בין ההערכות המובאות לעיל, לבין התוצאות בפועל. השימוש במידע הוא על אחריותו הבלעדית של המשתמש. המידע אינו מהווה המלצה ו/או חוות דעת ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או ייעוץ מס המותאמים לצרכי הלקוח ו/או תחליף להם. אין באמור התחייבות להשגת תשואות.