שיחת פוליסה עם שלמה אייזיק, המועמד לנשיאות לשכת סוכני הביטוח: יש לאסור על פעילות של משווקים ישירים ללא רישיון; חיסיון תחת גוף מוסדי לא נותן לנציג את היכולת לטפל כראוי בפרט

שיחת פוליסה עם שלמה אייזיק, המועמד לנשיאות לשכת סוכני הביטוח: יש לאסור על פעילות של משווקים ישירים ללא רישיון; חיסיון תחת גוף מוסדי לא נותן לנציג את היכולת לטפל כראוי בפרט

מה שמטריד אותי בקשר לשיווק הישיר הוא העובדה שלאותם משווקים אין רישיון. היעלה על הדעת שמנהל תיקים ינהל אותם ללא רישיון ניהול השקעות, רק כי הוא חוסה תחת בית ההשקעות * עבודה של הלשכה מול הרגולטור זו אומנות, לא מסחרה. זה לא מישהו שחייב לך משהו. זו מערכת יחסי עבודה שמושתת על הערכה. אם המפקח לא מעריך אותך, התריס מוגף

שלמה אייזיק מזהה מספר בעיות חמורות שמאיימות על סוכני הביטוח. הראשונה שבהן היא המלחמות הפנימיות בלשכת סוכני הביטוח. השנייה היא הפעילות של משווקים, מוכרים ונציגי שירות שפועלים ללא רישיון במסגרת מוקדים של גופים מוסדיים. השלישית – אפליה לרעה של סוכנים על ידי חברות הביטוח – "הנחה צריכה להינתן ללא קשר לזהות הגורם המשווק".

אולם, בשיחה עם פוליסה, חודש לפני הבחירות בהן הוא מתמודד על נשיאות הלשכה, הוא מבהיר כי לפני כל הבעיות המבניות שנוצרו בענף הביטוח, המשימה הראשונית היא לאחד את השורות בלשכה: "חייבים להפסיק עם המלחמות, ולהתחיל לעבוד – בלי מחנאות. אני לא שייך לשום מחנה. מה שחשוב לי באמת זה רק לקדם את האינטרסים של סוכני הביטוח".

עוד מבהיר אייזיק: "לא אעשה הסכם קואליציוני. אני מאמין ביכולות הניהול והמנהיגות שלי, וארתום אלי את כל מי שצריך כדי שאוכל לנהל את הלשכה. איך אפשר בכלל לפעול נגד הלשכה? אני מגיע ממקום של אהבה ונתינה. יש לי רק מה להפסיד מההתמודדות, ואני עושה זאת בכל זאת".

 

יש שתי אסכולות של נשיאים. השניים האחרונים ניהלו את הלשכה מקרוב והשקיעו חלק ניכר מזמנם בלשכה, בעוד שנשיאים קודמים הסתפקו ביום או יומיים בשבוע בלשכה. כיצד בכוונתך לפעול?

אייזיק: אשקיע 150% מהזמן בלשכה. אעתיק את משכני לשם. אני מאמין בבני אדם, מאמין בשיתופי פעולה, וחסיד של מוח קולקטיבי. אני מצפה שתהיה עבודת צוות פורייה, וגם יודע שלא כל מי שלא חושב כמוני, הוא נגדי.

אחד הדברים הראשונים שצריך לעשות הוא לטפל בתקנון. הוא לא מתאים לרוח הזמן ומקשה על ניהול הלשכה.

 

כיצד אתה רואה את השיווק הישיר – האם זה איום על הסוכנים?

אייזיק: מה שמטריד אותי בקשר לביטוח הישיר ולשיווק הישיר הוא העובדה שלאותם משווקים אין רישיון. היעלה על הדעת שמנהל תיקים ינהל אותם ללא רישיון ניהול השקעות, רק כי הוא חוסה תחת בית ההשקעות? או שבית חולים ייתן למישהו לטפל בחולים בלי רישיון רופא?

חיסיון תחת גוף אינו נותן למשווק או נציג טלפוני את היכולת לטפל בפרט. זו תופעה שלא קורית בשום מקום מלבד ענף הביטוח. זה מוריד את הענף לרמה קשה, ופוגע במוניטין של החברות ושל הסוכנים. סטודנט מגיע בחופשת הקיץ ומוכר ביטוח בריאות… חייבים להפסיק עם זה.

 

כיצד הגענו למצב הזה?

אייזיק: זה התחיל בחקיקת בכר, שנעשתה עוד לפני שהשיווק הישיק של החברות היה דומיננטי. שם זה נולד בחטא וצריך לתקן את זה – בחקיקה. זה, אגב, מה שיוצר כל מיני מוטציות כמו כפלי ביטוח, פדיונות של כספי פנסיה. זה לא סוכנים בעלי רישיון. זה מוקדנים שיוצרים את התופעות האלה.

 

כיצד אתה רואה את המערכת יחסים כיום בין חברות הביטוח לבין הסוכנים?

אייזיק: צריך להסדיר את המערכת היחסים שלא תהיה אפליה לרעת סוכני הביטוח. הנחה זו הנחה – בין אם העסקה נעשית באמצעות סוכן או משווק ישיר עם רישיון.

 

אפליית מחירים קיימת בכל מקום בשוק.

אייזיק: לא בגלל מכירה ישירה. הלקוח של הסוכן מגיע לחברה באופן ישיר ומקבל הצעה טובה יותר. צריך להפסיק את זה. נכון שלסוכן צריך לשלם עמלה, אבל למשווק לא צריך לשלם משכורת? ושם, אגב, המשכורות יקרות יותר ב-17% כיוון שהם צריכים לשלם מע"מ על השכר.

 

תצליח לשכנע את החברות לשנות את המדיניות שלהן?

אייזיק: אני בעד הידברות ודו שיח. מחלוקות פותרים ליד השולחן. כך נהגתי בעבר וכך אנהג כשאהיה נשיא הלשכה.

 

הייתה עדנה, באנו לעשות

אייזיק הינו הבעלים והמנכ"ל של בית הסוכן יונט – הנותן שירות לכ-250 סוכני ביטוח וסוכנויות ביטוח. לצד פעילות הביטוח אייזיק מתחזק פעילויות נוספות, כאשר הבולטות שבהן – הקמת החברה הבורסאית יונט קרדיט שמעניקה שירותים פיננסיים, וניהולה של הפועל יונט חולון – שרשמה הישגים משמעותיים תחת אייזיק.

אייזיק היה פעיל בלשכה בין השנים 2008 ל-2013, בהן שימש תחת הנשיא אודי כץ כיו"ר הוועדה לביטוח חיים ופנסיה. כמו כן, בשנים 2012-2014 שימש כסגן נשיא להב. "הייתה עדנה, באנו לעשות דברים. לגבי היום, חייבים לייצר הידברות. הסיטואציה שבה מתרחשים אירועים מעל לראשי הסוכנים אינה בריאה. זה לא היה כך בעבר", אומר אייזיק.

 

מה הם ההישגים הבולטים שלך מאותה תקופה?

אייזיק: מסמך ההנמקה נכנס בתקופה שלי. הדברים הגיעו לידי כך שאנשי הפיקוח לא מצאו את הידיים והרגליים, ופנו אלינו וביקשו מאיתנו לסייע. מסמך ההנמקה הראשון שפורסם היה מסמך שהלשכה יצרה. מאז הוא אמנם התגלגל בהרבה גרסאות, אבל הלשכה הייתה זו שיצרה את הנוסח הראשון.

דוגמה אחרת – באחת הפגישות אמר לנו המפקח שהבנקים לוחצים, והוא חייב לאפשר להם למכור ביטוח דירה. היה שיח, שהקיף את כל הנושא, ובמסגרת המו"מ והגענו למקום שהבנקים יוכלו לשווק ביטוחי מבנה בלבד, ללא צד ג' וללא תכולה, מה שהשאיר אותנו בתמונה. ככה צריך לפעול עם חברות האשראי.

ב-2008 נחתם הסכם פנסיית חובה במשק. הפיקוח הוציא חוזר שמעסיקים יוכלו לצרף אנשים לפנסיה בהסדר לרבים. ואז הסוכנים היו מחוץ לתמונה. הסברנו לאנשי הפיקוח שאם הסוכנים יהיו מחוץ לתמונה, אנשים לא יצטרפו, ולכן הם הכניסו את הסוכנים, וכך הפכנו להיות חלק מפנסיית חובה. בזכות זה מאות אלפי עובדים צורפו להסדרי פנסיה. הזכויות על כך – שלי. אני מול יואב בן אור.

עבודה של הלשכה מול הרגולטור זה אומנות. זה לא מסחרה. זה לא מישהו שחייב לך משהו. זו מערכת יחסי עבודה שמושתת על הערכה. אם המפקח לא מעריך אותך, התריס מוגף. אם כן, נעשית עבודה.

 

מה ניתן היה לעשות בעניין כניסת חברות כרטיסי האשראי לשוק שלא נעשה?

אייזיק: ועדת הריכוזיות הכריזה במרץ השנה על כניסתן של מקס וישראכרט לרשימת הגורמים הריכוזיים. כתוצאה מכך, התנאים לקבלת רישיון השתנו. יש עוד רשות שצריכה לבחון את הזכאות שלהם לרישיון שיווק ביטוח.

בנוסף, פניתי לאחרונה לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בבקשה לקבל את חוות הדעת שהתבקשה להכין במסגרת העתירה המנהלית של לשכת סוכני הביטוח בעניין זה. לצערי, למרות שהפניה נשלחה בספטמבר, טרם קיבלתי תשובה. יש עוד הרבה מה לעשות.

 

הבשלה מאוחרת

סמוך לכניסה ללשכתו של אייזיק תלויה תמונה ממוסגרת של העמוד הראשון של גיליון פוליסה 1388. בעמוד מופיע מאמר שכתב אייזיק לפוליסה, שכותרתו – "לבטל את הקשר בין העמלות לדמי הניהול".  המאמר פורסם ביולי 2010, שבע שנים לפני שעבר בכנסת החוק שאוסר על זיקה בין העמלה לדמי הניהול. "יש דברים שמבשילים לאורך זמן", אומר אייזיק. כדוגמה נוספת להישג שמגיע לאחר שנים, הוא מצביע על ההישג של קובי צרפתי, שמכהן היום וגם בעבר כיו"ר הוועדה לביטוח כללי – "12 שנים הוא דיבר על הצורך באישור קיום ביטוח אחיד. וזה קרה – אמנם הרבה אחרי שהוא סיים את הקדנציה, אבל כל הזכויות מגיעות לו על כך".

 

מה עמדתך ביחס לרפורמת הסוכן האובייקטיבי של הפיקוח?

אייזיק: יש כמה בעיות איתה. המרכזיות הן בתחום הביטוח האלמנטרי וסוכני המגזר הערבי.

החשש שלי הוא שהרפורמה הזו תוביל לקרטל בו כל המחירים זהים. התחרות תסתיים לחלוטין.

מצד סוכני המגזר הערבי, הרפורמה הזו תפגע בהם כי כבר היום חברות הביטוח לא מעוניינות לעבוד איתם. צריך לעשות פה מהפך. במקום לקבוע את איכות התיק לפי הסוכן צריך למדוד את איכות המבוטחים. צריך פרסונליזציה בלוס רשיו – שיהיה לפי הלקוח.

השוק גם ככה תחרותי מאוד, לא רואה סיבה לפגוע בכך.

 

כיצד תפעל להגדלת הכנסתם של הסוכנים?

אייזיק: אחת המשימות שלי היא להחזיר מוצרים שנעלמו מהמדף. מה יש כיום לסוכן להציע ללקוח? בריאות, ריסקים ופנסיה. אף אזרח לא יתלונן על כך, אבל הורדת מוצרים היא פגיעה באיכות החיים.

 

יש מוצרים שהפיקוח הגיע למסקנה שהם אינם טובים ללקוחות.

אייזיק: כל פוליסה שאושרה לגיטימית לשיווק. אם יש מוצר לא טוב, שהמפקח לא יאשר אותו. אבל יש מוצרים שחייבים לחזור: ביטוח סיעודי, נכות מוחלטת, תאונות אישיות.

אנחנו המדינה היחידה בעולם שאין בה פעילות של חברות זרות. זו בעיה עמוקה – חברות זרות לא פועלות פה, ואין תחרות. כולם מוכרים מה שכולם מוכרים, כשכל ההבדל הוא בהנחה כזו או אחרת.

 

איך מחזירים את הסיעודי?

אייזיק: יש דרכים לגדר את הסיכון. אפשר להתחייב למשל לתקופת פיצוי מוגדרת. הפכו את קופות החולים למשווקי ביטוח, בלי רישיון, כפי שעשו למשרדי הנסיעות. כל הזמן יש מוטציות בתעשייה.

 

אילו עוד עוולות תפעל לתקן?

אייזיק: יש המון עוולות לתיקון, לדוגמה – חייבים להכניס את הסוכנים לתוך חוזר יישוב תביעות. זו תקלה שהם לא חלק ממנו. בגלל שהם לא משולבים בהליך סילוק התביעה, ייתכן שהלקוח יקבל כסף בלי שהסוכן יעודכן על זה, אפילו אם הוא הגיש את התביעה בשם הלקוח. החברה לעיתים מעדיפה לסגור את התביעה מעל הראש של הסוכן, וזה מנטרל את הסוכנים מטיפול בתביעות. חייבים להחזיר אותם למעגל הזה – יש להם תפקיד חשוב בו.

זו הסיבה לכך שגם אמנת השירות של יונט מנחה את סוכני הביטוח להיות מעורבים בהליכי התביעות מול החברות.

שלמה אייזיק

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



כתיבת תגובה